MIDRASHIC PSALMS ON GOD’S SPIRIT

דבר אחר אל הנחילות. זה שאמר הכתוב (משלי ח כא) להנחיל אוהבי יש. אמר ר’ חנן התורה אמרה (משלי ג טז) בשמאלה עושר וכבוד. ובני עניים. ורוח הקדש משיב ואומר להנחיל אוהבי יש. ולמה הם עניים בעולם הזה כדי שלא יתעסקו בדברים בטלים וישכחו את התורה. וכן הוא אומר (שם ח כב) ה’ קנני ראשית דרכו:

Another explanation of the inheritance: That which the verse says (Proverbs 8:21), “To cause those who love me to inherit substance.” Rabbi Chanina said, “The Torah says (Proverbs 3:16), ‘In her left hand, riches and honor, and in her right hand, length of days.’ And for the poor.” And the Holy Spirit responds and says, “To cause those who love ME to inherit substance.” Why are they poor in this world? So that they should not occupy themselves with frivolous matters and forget the Torah. And so it says (Proverbs 8:22), “The Lord acquired me as the beginning of His way.”

קומה ה’ קדמה פניו הכריעהו. ר’ פינחס בשם ר’ אושעיא אמר חמש עמידות העמיד הקב”ה לדוד בספר תהלים. ארבעה כנגד ארבעה מלכיות שראה אותן ברוח הקודש היאך הן עתידות לשעבד בישראל והוא מעמיד להקדוש ברוך הוא על כל אחת ואחת. וחמישית שראה מלכות של גוג שהוא בא אל ישראל בחזקה ואומר להקב”ה (תהלים י יב) קומה ה’ אל נשא ידך. אמר לפניו רבונו של עולם אין זוג להזדווג לה אלא אתה. ומהו אומר קומה ה’ אל נשא ידך. משל למה הדבר דומה לגבור אחד שהיה עובר בנהר ובנו עמו ואחז בידו להעבירו וכשהגיע לחצי הנהר נתגברה השבולת למעלה על ראש בנו. מיד צעק בנו ואמר אבא ארים ידך דאנא טבע. כך ארבע מלכיות משולין במים שנאמר (ישעיה יז יב) הוי המון עמים רבים. וישראל טובעין בתוכו שנאמר (תהלים סט ג) טבעתי ביון מצולה ואין מעמד. ואלמלא הקב”ה עמהם לא היו יכולין להנצל. שנאמר (ישעיה מג ב) כי תעבור במים אתך אני. וכיון שצפה דוד שפעמים שהחטא גורם והם מתגברין כשבולת של נהר לשטף את ישראל התחיל צווח (תהלים י יב) קומה ה’ אל נשא ידיך. ארים ידיך דאנן טבעין. וכן הוא אומר (שם סט טז) אל תשטפני שבולת מים. לפיכך הוא אומר קומה ה’ זכור שבועתך. אמר לו חייך אני נושא שנאמר (דברים לב מ) כי אשא אל שמים ידי. ואומר (ישעיה מט כב) הנה אשא אל גוים ידי:

“God arose, His enemies scattered; His foes fled before Him.” (Psalm 68:1-2) Rabbi Pinchas, in the name of Rabbi Oshaya, said that God established five standing positions for David in the Book of Psalms. Four of them correspond to the four kingdoms that he saw in a vision through the Holy Spirit and how they would subjugate Israel, and God stood by each one of them. The fifth position corresponds to the kingdom of Gog, who will come to Israel with strength and say to God, “Arise, Lord, lift up Your hand.” David said to God, “My Lord, there is no one to join with her except You.”

What is meant by “Arise, Lord, lift up Your hand”? It can be compared to a strong man who was crossing a river with his son when he grabbed his hand to help him pass. When they reached the middle of the river, the current became stronger and the rope snapped, causing his son to be carried away by the current. Immediately, the father cried out and said, ‘Father, raise your hand and save me from drowning.’ So too, the four kingdoms rule over the waters, as it is stated, ‘Woe to the multitude of many people’ (Isaiah 17:12), and Israel is drowning within it, as it is stated, ‘I am sinking in deep mire, and there is no standing’ (Psalm 69:3).

If not for the Holy One, blessed be He, being with them, they would not have been able to escape, as it is stated, ‘When you pass through the waters, I will be with you’ (Isaiah 43:2). And when David saw that sin causes them to become stronger like a current of a river to wash away Israel, he began to cry out, ‘Arise, O Lord, with Your hand, save me from drowning.’ Therefore, he says, ‘Arise, O Lord, remember Your oath’ (Psalm 10:12). He said to him, ‘As your soul lives, I raise My Hand, as it is stated, “For I lift up My hand to heaven”‘ (Deuteronomy 32:40), and it is stated, ‘Behold, I will lift up My hand to the nations’ (Isaiah 49:22).”

“… Rabbi Elazar said that the Holy Spirit appeared in three places: in the court of Shem, as it says (Genesis 38:26), ‘And Judah recognized and said, “She is more righteous than I.”’ Perhaps he did not say this, but rather someone else said it in his presence. A Heavenly Voice went forth and said, ‘She is more righteous than he.’ In the court of Samuel, as it says (1 Samuel 12:3), ‘Here I am; testify against me before the Lord and before His anointed.’ And they said, ‘You have not defrauded us.’ A Heavenly Voice went forth and said, ‘He is telling the truth in this matter.’ In the court of Solomon, as it says (1 Kings 3:26), ‘Give her the living child, and by no means kill him.’ She is his mother. A Heavenly Voice went forth and said, ‘She is his mother.’…”

דבר אחר בבוא דואג האדומי. זה שאמר הכתוב (משלי יח כא) מות וחיים ביד לשון. שהכל תלוי בלשון. אם יבקש אדם לומר לשון הרע אומר. ואם בקש לשון טוב אומר. לכן אל יאמר אדם הואיל וניתנה רשות ללשוני הריני מדבר מה שאני מבקש. כבר הזהירה התורה ואמרה (תהלים לד יד) נצור לשונך מרע. ואם תאמר שמא אתה מפסיד כלום. חס ושלום שאתה משתכר ורוח הקדש צווחת ואומרת (משלי כא כג) שומר פיו ולשונו. דבר אחר מות וחיים ביד לשון. ראה כמה קשה לשון הרע שאין אדם מוציאו מתוך פיו עד שהוא כופר בעיקר. שנאמר (תהלים יב ה) אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו. ומי יעמוד כנגדם גיהנם. כביכול הקב”ה צווח מן בעלי הלשון ואומר (שם צד טז) מי יקום לי עם מרעים. ומי יכול לעמוד בהן גיהנם. ואף גיהנם חוזרת ואומרת לו איני יכולה. והקדוש ברוך הוא חוזר ואומר לה אני מלמעלה ואת מלמטה. שכן הוא אומר (שם קכ ד) חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים. אמר הקב”ה לישראל אם רצונכם להנצל מגיהנם הרחיקו עצמכם מלשון הרע ואתם זוכים לחיי העולם הבא. שנאמר (שם לד יג) מי האיש החפץ חיים. אמרו רבותינו מעשה היה ברוכל אחד שהיה מסבב בעיירות של צפוריא וכו’. דבר אחר מות וחיים ביד לשון. כלכלה של תאנים. אכל ולא בירך זה מות ביד לשון. אכל ובירך זה חיים ביד לשון. הכל תלוי בלשון. דבר אחר מות וחיים. אם זכה לתורה זכה לחיים לפי שהתורה נקרא עץ חיים. שנאמר (משלי ג יח) עץ חיים היא למחזיקים בה. והתורה רפואה ללשון. שנאמר (שם טו ד) מרפא לשון עץ חיים. לכן מי שעוסק בלשון הרע מתחייב בנפשות. בא וראה כמה קשה לשון הרע מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. כי בשלש עבירות הללו כתיב גדול גדולה. ובלשון הרע כתיב גדולות. לשון מדברת גדולות וגו’. בעבודה זרה כתיב (שמות לב לא) אנא חטא העם הזה חטאה גדולה. ובגילוי עריות כתיב (בראשית לט ט) ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים. ובשפיכות דמים כתיב (שם ד יג) גדול עוני מנשוא. בא להודיעך שקשה לשון הרע משלש העבירות הללו. דבר אחר שההורג את הנפש אינו הורג אלא נפש אחת. והאומר לשון הרע הורג שלשה. המספרו והמקבלו והנאמר עליו. ומנין אתה למד זה מדואג שאמר לשון הרע על אחימלך לפני שאול ונהרגו שלשתן. שאול שקבלו. ואחימלך שנאמר עליו. ודואג שאמרו. שאול שקבלו שנאמר (דברי הימים-א י יג) וימת שאול במעלו. ואחימלך שנאמר עליו שנאמר (שמואל-א כב טז) מות תמות אחימלך. ודואג שאמרו שנטרד מן העולם. שנאמר גם אל יתצך לנצח. מן חיי העולם. ומי גרם לו. לשון הרע. שנאמר בבוא דואג האדומי ויגד לשאול:

Another thing to consider is the matter of the redoubtable tongue. As it is written in Proverbs 18:21, “Death and life are in the power of the tongue,” meaning that everything depends on the tongue. If a person seeks to speak evil, he should say nothing, and if he seeks to speak good, he should speak up. Therefore, one should not say, “Since I have the authority, I will speak whatever I want.” The Torah has already warned us and said in Psalm 34:14, “Keep your tongue from evil.” And if you say that you lose nothing by doing so, beware, for the Holy Spirit cries out and says in Proverbs 21:23, “He who guards his mouth and his tongue, guards his soul from troubles.” Another point is that death and life are in the power of the tongue. See how difficult it is to remove evil speech from one’s mouth, to the extent that a person denies it altogether, as it is said in Psalm 12:5, “Who said, ‘With our tongue we will prevail; our lips are with us—who is master over us?'” And who can stand against them in Gehenna? As it were, the Almighty shouts out to those who speak evil and says in Psalm 94:16, “Who will rise up for me against the wicked?” And who can withstand them in Gehenna? And even Gehenna itself says to Him, “I am unable.” And the Holy One, blessed be He, replies to her, “I am above and you are below,” as it says in Psalm 120:4, “Sharp arrows of the mighty with coals of the broom tree.” The Almighty said to Israel, “If you want to be saved from Gehenna, distance yourselves from evil speech, and you will merit the World to Come,” as it is said in Psalm 34:13, “Who is the man who desires life?”

Our Rabbis said that there was a story about a peddler who was traveling around the towns of Tzefuria, and so on. Another point is that death and life are in the power of the tongue. The livelihood of figs: if one eats without blessing, it is death in the power of the tongue; if one eats and blesses, it is life in the power of the tongue. Everything depends on the tongue. “If one merits the Torah, one merits life, as the Torah is called the Tree of Life. As it is written (Proverbs 3:18), ‘She is a tree of life to those who grasp her.’ And the Torah is a remedy for the tongue, as it is written (Proverbs 15:4), ‘A soothing tongue is a tree of life.’ Therefore, one who speaks negatively about others is endangering lives. Come and see how severe the sin of speaking negatively is, greater even than idol worship, sexual immorality, and murder. For it is written that with these three sins, it is written ‘great’ and in regards to speaking negatively it is written ‘great transgressions.’ The tongue speaks of great things, etc. Concerning idol worship, it is written (Exodus 32:31), ‘Please, this people has committed a great sin.’ Concerning sexual immorality, it is written (Genesis 39:9), ‘How can I commit this great evil and sin against God?’ Concerning murder, it is written (Genesis 4:13), ‘My punishment is too great to bear.’ I have come to inform you that speaking negatively is more difficult than these three sins.

Another matter is that one who kills a person, only kills one soul. But one who speaks negatively kills three: the one who speaks, the one who is spoken about, and the one who listens. And where do we learn this? From the concern expressed by Doeg, who spoke negatively about Ahimelech before Saul, and three were killed: Saul, who accepted his words, Ahimelech, who was spoken about, and Doeg, who spoke. And how do we know this? From the verse that states concerning Saul, ‘So Saul died for his unfaithfulness which he had committed against the Lord, because he did not keep the word of the Lord, and also because he consulted a medium for guidance’ (1 Chronicles 10:13), and concerning Ahimelech, it is written (1 Samuel 22:16), ‘Ahimelech died, and his father’s household.’ And concerning Doeg, it is stated that he was driven from the world, as it is written (Psalm 52:9), ‘I will forever praise You for what You have done; in Your name I will put my trust, for Your faithful ones have sought refuge in You.’ From the life of the world. And who caused this? Negative speech, as it is written concerning Doeg, who informed Saul.”

למנצח אל תשחת. האמנם אלם צדק. אמר שלמה (משלי כא ח) הפכפך דרך איש וזר. הפכפכים הם הרשעים ואינם עומדים בדבורם אומרים ומבטלים. כך היה שאול הפכפך. אמש אמר לדוד (שמואל-א כד יז) צדיק אתה ממני. אני עשיתיך צדיק שיצאתי לבקש את נפשך ואילו מצאתיך הרגתיך. ואני נפלתי בידך ולא הרגתני. הוי צדיק ממני. וכן הוא אומר (משלי יב כו) יתר מרעהו צדיק. מרעהו זה שאול. שנאמר (שמואל-א כח יז) לרעך לדוד. צדיק זה דוד שאמר לו לשאול (שמואל-א כד כא-כב) ועתה השבעה לי. וישבע דוד לשאול. כיון שהלך שאול אמרו לו גבוריו לשאול וכי בשביל שלא הרגך דוד במערה נעשה צדיק. כי יודע היה שאם היה שולח בך יד היינו נכנסין ומוציאין אותו משם ומחתכין אותו אבר אבר ונתיירא. מיד שמע וקיבל מהם ורדף אחריו. מיד (שם כו ב) ויקם וילך אל מדבר זיף. (שם ז) ויבא דוד ואבישי לילה ושאול שוכב ישן במעגל. הוא שוכב הוא ישן אלא שניתן להם תרדמה. וכן הוא אומר (שם יב) כי תרדמת ה’ נפלה עליהם. הוי שוכב ישן. (שם ח-ט) ויאמר אבישי אל דוד סגר אלקים את אויבך. ויאמר אל תשחיתהו. הוי למנצח אל תשחת. (שם י) ויאמר דוד חי ה’ כי ה’ יגפנו. ולמה שני פעמים ה’ אלא אמר לו חי ה’ אל תהרגהו ואם תהרגהו חי ה’ אני אהרוג אותך. דבר אחר נשבע על יצר הרע וגער בו. (שם יב) ויקח דוד את החנית ואת צפחת המים. (שם יד) ויקרא דוד אל העם וגו’ הלא תענה אבנר. אמר לו מה יש לך לענות. הרי אמרת על דבר המערה אילו היה עושה לך מאומה היינו נכנסין לשם ומחתכין אותו אבר אבר. או אימר בסירה הועדה. בחנית וצפחת מה יש לענות. הלא תענה אבנר. לא היה לו מה לענות נעשה אלם. לכך אמר להם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו. אמר להן בצדק רדפתם אחרי שאמרה תורה (דברים טז כ) צדק צדק תרדוף. או צדק שפטתם שכן כתיב (ויקרא יט טו) בצדק תשפוט עמיתך. יפה עשיתם כך עושים מישרים תשפטו בני אדם. לכך אלם צדק תדברון. אף בלב עולות תפעלון. זרו רשעים מרחם. מרחם זריתם. תעו מבטן. מבטן הצדיקים. אמר להם הלב הזה אינו נברא אלא לאמת. שנאמר (תהלים טו ב) ודובר אמת בלבבו. ואתם לא כך הייתם אלא אף בלב עולות תפעלון. ורוח הקודש אומר על ידי ירמיה (ירמיה א ה) טרם אצרך בבטן ידעתיך. וכן ישעיה אומר (ישעיה מט א) ה’ מבטן קראני. ומרחם הרשעים ניכרים. וכן אתה מוצא בעשו הרשע עד דהוה במעי דאימיה הוה מגיח עם אחיו. שכן הוא אומר (בראשית כה כב) ויתרוצצו הבנים בקרבה. שהיה מרצץ עם אחיו במעי אמו. אמר אף אתם מרחם זריתם. זרו רשעים מרחם. למה חמת למו כדמות חמת נחש. אשר לא ישמע לקול מלחשים חובר חברים מחוכם. אמר להם אין אתם יודעים מה עשה הקדוש ברוך הוא לנחש שיבר את שיניו ועכשיו אוכל עפר. כך הקדוש ברוך הוא עושה לכם (הרוס) [הרס] שנימו בפימו. אמר להם הקדוש ברוך הוא אמרתם לשון הרע אתם נופלים לגיהנם ואש אוכלת אתכם. שנאמר כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת. אין אתם רואים שמש לעולם בל חזו שמש. אבל הצדיקים (מלאכי ג כ) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה. וכן הוא אומר ישמח צדיק כי חזה נקם:

“Do not destroy the conqueror. Is justice truly mute? As Solomon said (Proverbs 21:8), “The way of a man may be straight in his own eyes, but the Lord weighs the heart.” The “crooked” ones are the wicked who do not stand by their words, saying and then annulling them. This is how Saul was “crooked.” Just last night he said to David (1 Samuel 24:18), “You are more righteous than I, for you have rewarded me good, whereas I have rewarded you evil. And you have declared this day how you have dealt well with me; for when the Lord gave me into your hand, you did not kill me. For if a man finds his enemy, will he let him go away safe? Therefore may the Lord reward you with good for what you have done to me this day. And now, behold, I know that you shall surely be king, and that the kingdom of Israel shall be established in your hand.” This is what it means (Proverbs 12:26), “The righteous is more excellent than his neighbor.” His neighbor refers to Saul, as it is said (1 Samuel 24:11), “And you are seeking to take my life.” The righteous one is David, who said to Saul (1 Samuel 24:22-23), “Swear now therefore unto me by the Lord, that you will not cut off my seed after me, and that you will not destroy my name out of my father’s house.” So Saul swore to David. As soon as Saul had departed, his men said to him, “Behold, we see that the king is in your hands, and that you did not kill him. Therefore now be content and let your heart rejoice.” David replied (1 Samuel 26:9), ‘Do not destroy him; for who can stretch forth his hand against the Lord’s anointed, and be guiltless?’ (1 Samuel 26) And David said, ‘As the Lord lives, surely the Lord shall strike him; or his day shall come to die; or he shall descend into battle, and perish.’ Why did he mention the name of the Lord twice? To tell him, ‘By the life of the Lord, do not kill him; and if you kill him, by the life of the Lord, I will kill you.’ Another explanation is that he swore an oath against the evil inclination and rebuked it. (1 Samuel 12) And David took the spear and the jug of water. (1 Samuel 26)

And David called to the people, ‘You should answer, Abner.’ He said to him, ‘What do you have to answer? You spoke about the matter of the cave – if someone would harm you, we would enter there and cut him to pieces. Or speak about the incident with the water jug and spear – what do you have to answer?’ Abner had nothing to say, so he remained silent. Therefore, David said to them, ‘You should speak with righteousness and judge with fairness. In righteousness, you pursued him, as the Torah says (Deuteronomy 16:20), “Justice, justice shall you pursue.” Or, you judged with righteousness, as it is written (Leviticus 19:15), “You shall judge your neighbor with righteousness.”‘ Well done, that you do so with fairness. Therefore, speak righteousness even in your hearts.” You shall cast out the wicked from your womb. You shall cast out the wicked from your heart. This heart was created only for truth, as it is said (Psalm 15:2), “He who speaks the truth in his heart.” But you were not like this; even in your heart, you acted wickedly. And the Holy Spirit says through Jeremiah (Jeremiah 1:5), “Before I formed you in the womb, I knew you.” And likewise, Isaiah says (Isaiah 49:1), “The Lord called me from the womb.” And the wickedness in the womb is evident, as you see in Esau, who struggled with his brother in his mother’s womb, as it is said (Genesis 25:22), “And the children struggled together within her.” For he was crushing with his brother in his mother’s womb. He said, “You also have cast out the wicked. Cast out the wicked from your heart. Why do you rage like the rage of a serpent, which does not listen to the voice of enchanters, however skilled they may be?” He said to them, “Do you not know what the Holy One, blessed be He, did to the serpent, which broke its teeth and now eats dust? Thus the Holy One, blessed be He, will do to you who have put out your tongue against Him.” He said to them, “The Holy One, blessed be He, said, ‘You spoke evil speech; you will fall into Gehenna, and fire will consume you,’ as it is said (Psalm 58:9), ‘Like the snail that melts away as it goes.'” Do you not see that the sun always shines, but only the righteous (Malachi 3:20) “will be glad when they see the vengeance”? And likewise, it is said (Proverbs 24:17), “Do not rejoice when your enemy falls.”

אומר לה’ מחסי ומצודתי. מחסי אגנתי. מצודתי קסטרי דידי. אלקי אבטח בו. ולא אמרת לי (שמות כה ח) ועשו לי מקדש ושכנתי. אם עשית כן אלקי אבטח בו. שבשמו אני צד את הרשעים ומורידן לגיהנם. משיבה רוח הקדש ואומרת לו כי הוא יצילך מפח. מצודתא דציידא. מדבר הוות. שמביא הווה לעולם. באברתו יסך לך. אמר רבי שמעון בן לקיש זיין אני עושה לכל מי שסוחר באמתתה של תורה. צנה וסוחרה אמתו. אמר רשב”י כלי זיין היא אמתה של תורה לבעליה. וזיין שנתן הקב”ה לישראל בסיני היה שם מפורש כתוב עליו. לא תירא מפחד לילה. אמר ר’ ברכיה יש מי שהוא פורח כעוף הזה וקושט כחץ. ומי יצילך ממנו שלוח הקן. כי הוא יצילך מפח יקוש. כענין שנאמר (עמוס ג ה) היעלה פח מן האדמה התפול צפור אל פח. וכתיב (דברים כב ו ז) כי יקרא קן צפור לפניך שלח תשלח:

I say to the Lord, “You are my refuge and fortress. In you I trust.” My refuge is in your wings, and my fortress is in the castle of my Lord. I trust in Him, for He did not say to me, “Build a sanctuary for me, and I will dwell there.” If He had, I would have trusted in it. In His name, I pursue and cast down the wicked to Gehenna. The Holy Spirit responds and tells me that He will save me from the trap. The hunter’s fortress is in the wilderness, where he brings life to the world. With His wings, He covers you. Rabbi Shimon ben Lakish said that he rewards anyone who deals with the truth of the Torah. The truth is the armor and the shield. Rabbi Shimon Bar Yochai said that the instrument of truth in the Torah is the vessel. The vessel that God gave to Israel at Sinai has it written on it, “Do not fear the terror by night.” Rabbi Berachiah said that some people are like a bird that flies and shoots like an arrow. Who will save you from the trap? The messenger of the nest will save you from the snare, as it is written, “Will a trap be set for a bird on the ground, when it is in a snare?” And it is written, “If you come across a bird’s nest in any tree or on the ground, with young ones or eggs, and the mother bird is sitting on the young or on the eggs, do not take the mother bird with the young.”

ויתהלכו מגוי אל גוי. מדבר באברהם ושרה שנאמר (שם יב י) ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה. לא הניח אדם לעשקם אלו המצרים. ויוכח עליהם מלכים זה אבימלך ופרעה שנאמר (בראשית יב יז) וינגע ה’ את פרעה נגעים גדולים. אל תגעו במשיחי. אמר רבי ברכיה אלו האבות. ובנביאי אל תרעו אלו האמהות שהיו נביאות. אמר רבי יודן בשם רבי יצחק (שם כז מב) ויוגד לרבקה את דברי עשו. מי הגיד לה והלא בלבו דבר שנאמר (שם מא) ויאמר עשו בלבו. אלא רוח הקדש הגיד לה:

“They journeyed from nation to nation, from one kingdom to another. Speaking about Abraham and Sarah, as it is written (Genesis 12:10), “Now there was a famine in the land, and Abram went down to Egypt to dwell there, for the famine was severe in the land.” No one was allowed to oppress them, these Egyptians. Kings, such as Abimelech and Pharaoh, rebuked them, as it is written (Genesis 12:17), “But the Lord afflicted Pharaoh and his household with severe plagues because of Sarai, Abram’s wife.” Do not touch My anointed ones, said Rabbi Berechiah; referring to the Patriarchs. And in the Prophets, do not harm My prophets; referring to the prophetesses. Rabbi Yudan said in the name of Rabbi Isaac (Genesis 27:42), “And Rebekah was told of the words of Esau.” Who told her, since it is written (Genesis 27:41), “Esau spoke to himself”? It was the Holy Spirit that told her.

מן המצר קראתי יה. מהו מן המצר בכל לשון שישראל קוראין להקב”ה הוא עונה אותם. קראוהו בשדי שנאמר (בראשית כח ג) ואל שדי יברך אותך. וענה אותם בשדי שנאמר (שם לה יא) אני אל שדי פרה ורבה. קראוהו באלקים (שם טו ב) ה’ אלקים מה תתן לי. וענה אותם באלקים (שמות ב כג) ותעל שועתם אל האלקים. קראוהו בה’ (דברים כו ז) ונצעק אל ה’. וענה אותם בה’ (שם) וישמע ה’ את קולנו. קראוהו ביה מן המצר קראתי יה וענני במרחב יה. וכן הוא אומר (שם ד ז) כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה’ אלקינו בכל קראנו אליו. דבר אחר מן המצר מדבר במצרים (שמות א יד) וימררו את חייהם וגו’. ענני הקב”ה במרחב יה שהרחיב לי הקב”ה כנפי חסדו שנאמר (תהלים סח יד) כנפי יונה נחפה בכסף. דבר אחר מדבר בדוד. בשעה שירד דוד לאחיו והניחוהו אחיו וכל ישראל באותה שעה נשא דוד עיניו למרום ואמר (שם קכא א) שיר למעלות אשא עיני אל ההרים. השיבתו רוח הקדש ואמרה לו (שם ג) אל יתן למוט רגליך אל ינום שומרך. במרחב. שהרחיב לו הקב”ה שחזרו אחריו כל ישראל ובאו עד מחנה פלשתים (שמואל-א יז נג) וישובו בני ישראל מדלוק אחרי פלשתים:

מאת ה’ היתה זאת היא נפלאת בעינינו. מדבר בכנסת ישראל בשעה שהיו משועבדין בטיט ובלבנים ולאחר שיצאו התחילו מתנשאין בענני כבוד והיו המצריים תמהים עליהם ואומרים עד עכשיו הייתם משועבדין בכל עבודה קשה ועכשיו אתם מתנשאין בכל כבוד. וישראל משיבין אותם ואומרים להם אתם תמהים עלינו אנו תמהים יותר מכם שנאמר (שיר השירים ו יב) לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב. ורוח הקדש משיבה ואומרת מאת ה’ היתה זאת היא נפלאת בעינינו. דבר אחר מאת ה’ היתה זאת רוח הקודש אומרת כן. זה היום עשה ה’ כל הגאולות שעברו על ישראל אחריהם שעבוד מכאן ואילך אין אחריהם שעבוד שנאמר (ישעיה יב ה) זמרו ה’ כי גאות עשה:

דבר אחר מדבר בדוד כשהיה רועה את הצאן ומלקט בעשבים הרכים ומניחן לפני הגדיים והטלאים והקשים מניח לפני התישים והכבשים. אמר הקב”ה זה ראוי להיות רועה על עמי ישראל. וכשמלך היו אומרים עליו אמש היה רועה בצאן ובשעה קלה מלך. והוא אומר להם אתם תמהים על זה הדא הוא דכתיב (שיר השירים ו יב) לא ידעתי נפשי וגו’. ורוח הקדש משיבה אותן מאת ה’ היתה זאת. ענו כולן ואמרו היא נפלאת בעינינו. משל לאחד שהיה נושא משאו לדוכסין ונעשה אפרכוס והוא אומר להם אתם תמהים עלי יותר אני תמה מכם. כך כשיראו אומות העכו”ם לישראל בשלוה לעתיד לבוא יאמרו אינן אלו הנגופים אינן אלו הדחופים. וישראל משיבים אותם אתם תמהים עלינו יותר אנו תמהים מכם. ורוח הקדש משיבה להם מאת ה’ היתה זאת:

From Egypt I called out to God. “Mitzrayim” is what the Jewish people call the Lord in all languages, and He answers them. They called Him “Shaddai” in the fields, as it says, “May El Shaddai bless you” (Genesis 28:3), and He answered them in the fields, as it says, “I am El Shaddai; be fruitful and multiply” (ibid. 35:11). They called Him “Elohim,” as it says, “O Lord, what can You give me?” (Exodus 2:22), and He answered them, as it says, “And their cry for help rose up to God” (ibid. 2:23). They called Him “Hashem,” as it says, “And we cried out to Hashem” (Deuteronomy 26:7), and He answered them, as it says, “Hashem heard our voice” (ibid. 26:8). They called Him “Yah” from Egypt, as it says, “From Egypt I called out to Yah, and He answered me in the expanse of Yah” (Psalms 81:6). Similarly, it says, “For what great nation is there that has a god so close to it as Hashem our God whenever we call upon Him?” (Deuteronomy 4:7). Another meaning of “Mitzrayim” is “speaking of Egypt,” as it says, “And they embittered their lives with hard labor, with mortar and with bricks” (Exodus 1:14). “In the expanse of Yah” means that God broadened His kindness to me, as it says, “The wings of a dove are sheathed with silver” (Psalms 68:14). Another meaning is in reference to David. When David left his brothers and they left him, all of Israel at that moment lifted their eyes to heaven, and David said, “A song of ascents. I will lift my eyes to the mountains” (Psalms 121:1). The Holy Spirit answered him and said, “Do not let your foot slip; your Guardian does not slumber” (ibid. 3). In the expanse refers to how God broadened the way for David, and all of Israel followed him until they arrived at the Philistine camp, as it says, “And the Israelites returned from chasing the Philistines” (1 Samuel 17:53).

By the Lord, this was wondrous in our eyes. Speaking in the Knesset of Israel at a time when they were enslaved in mud and bricks, and after they had left, they began to rise in clouds of glory, and the Egyptians were amazed at them, saying, “Until now you were enslaved in all kinds of hard labor, and now you are rising in all glory.” And Israel answers them, saying, “You are amazed at us, but we are more amazed than you, as it is written (Song of Songs 6:12), ‘I did not know my soul had made me chariots of my people, a noble steed.'” And the Holy Spirit answers and says, “By the Lord, this was wondrous in our eyes.”

Another saying, from David, when he was shepherding his sheep and collecting soft grass, and laying it before the kids and the weak and hard grass before the goats and the sheep. The Lord said, “This is fit to be a shepherd for the people of Israel.” And when he became king, they would say about him, “Yesterday he was a shepherd for the sheep, and today he became a king.” And he says to them, “You are amazed at this, but this is what is written (Song of Songs 6:12).” And the Holy Spirit answers them, “By the Lord, this was wondrous in our eyes.” They all answered and said, “It is wondrous in our eyes.” A parable: there was a man who carried his load to the duke, and he became an officer, and he says to them, “You are amazed at me, but I am more amazed than you.” So when the nations of the world see Israel in peace to come, they will say, “These are not the ones who were beaten, these are not the ones who were pushed.” And Israel answers them, “You are amazed at us, but we are more amazed than you.” And the Holy Spirit answers them, “By the Lord, this was wondrous in our eyes.”

“Hallelujah, praise the Lord in His holiness. The Holy Spirit spoke through Ezekiel (Ezekiel 39:7), ‘I will make known my holy name.’ (Verse 13) ‘Here it comes and it will be done.’ When will the nations know that I am holy? When I execute judgment upon them as it is written above (Ezekiel 39:1-4). I will turn you back, put hooks in your jaws and bring you out with your whole army – your horses, horsemen fully armed, and a great horde with large and small shields, all of them brandishing swords. Persia, Cush and Put will be with them, all with shields and helmets. (Verse 17-18) I will execute judgment on Gog and on all my enemies. And so it is written in Isaiah (Isaiah 18:6), ‘They will all be left to the mountain birds of prey and to the wild animals; the birds will feed on them all summer, the wild animals all winter.’…”